יוֹם הֻלֶּדֶת

תכלס, לא מספיק להבין בעסקים, צריך גם לדעת לשווק את זה. שיווק, ניהול, תקשורת. במכללה אקדמית נתניה לומדים תואר דו-חוגי במינם עסקים ותקשורת עם יתרון בעולם השיווק והניהול. תכל��, מובינים ומתקדמים. המכללה אקדמית נתניה. שתפתם ידיים? רגע, קודם סיפור. סיפורים מתוך ספריית פיג'אמה. שם הפרק יום הולדת. אני לא מצליח להירדם. יש לי מחשבות בראש ופרפרים בבטן. והתרגשות מהעורף עד הגב גולש לרגליים. אני יודעת למה. בגלל יום ההולדת שלך מחר. נכון. זה קורה רק פעם אחת בשנה, אז אני קצת מתרגש. ברור. תחשוב מה זה, פעם רק נולדת. היית תינוק קטן שרק נולד. חבל שאני לא יכול לפגוש את עצמי כשהייתי תינוק. איזה תינוק היית? סוג החמוד, אני חושב. דידי וארדן, אתם עוד מדברים? כן, לדידי יש התרגשות ומחשבות. בגלל היום הולדת מחר? כן. טוב, אז אחרי המחשבות תלכו לישון. אחרי ההתרגשות והמחשבות והסיפורים. בסדר. צילה וגילה. כתבה נירה הראל. צילה וגילה הן שתי חברות. זו עם זו כל יום מדברות. שתיהן נהנות מאוד להתווכח. על כל דבר, גם על טעם ורח. אבל הן אוהבות באותה המידה ילדה אחת, מאוד חמודה. כי אי�� סבתות שלה, והיא נחדה. שאין עוד כמוהה אחת ויחידה. ועכשיו הן נוסעות ליום ההולדת שלה. ומביאות עוגת שוקולד עגולה. שאפו יחד כמו בכל שנה. להביא גיל במתנה. הדרך נמשכת עוד ועוד. העיר תל אביב רחוקה מאוד. ובתחנת האוטובוס, נערה עם כלב לב. הרי זו הבת של ענת ויואב. אין מה לדבר. עוצרים כמו כלום. הנערה נכנסת עם הכלב לב החום. שימי לב חביבה, יש שם הוגה. רק שהכלב לב שלך לא ייגע. אל תדאגי, אני שומרת. הנערה בחיוך רחב אומרת. ונוסעים. הכביש מתפטל בין המקים והרים. חולפים במנהרות, עולים על גשרים. ונוסעים. ונוסעים. ונוסעים. ונוסעים. ונוסעים. ונוסעים. ובצד הדרך עומד איש כפוף. זקן וחובה, גב שפוף. לרגליו שני סלים פשוטים. מלאים וקדושים והמון תותים. וקושי מרים יד לעצור. איך אפשר שלא לעזור? המכונית נעצרת ללא מילים. והאיש נכנס עם הסלים. יש פה הוגה, אדוני, תיזהר. האיש מניד ראש, אבל לא מדבר. ממשיכים לנסוע. והנה חייל צעיר. גם פניו מועדות אל העיר. יש לו תרמיל גדול, המסכן. לא נעצור לו? דווקא כן. חולפים כמה רגעים קצרים, וכבר כולם זה את זה מכירים. צילה וגילה גרות בקיבוץ. הנערה מוסרת כלבליו לאימוץ. הזקן לוקח תותים למחירה. והחייל יוצא לחופשק צרצרה. נעים מאוד. נעים מאוד. לפנים יש מקום, תעבירו את ההוגה. נשים אותה כאן, שלא תיפגע. זו היא הוגה מאוד מיוחדת שאפינו לנחדתנו ליום ההולדת. בבקשה. ובאותו הרגע, נשמעת חריקה. הדרך לפתע פתאום פקוקה. מה קרה? זה היום בנורא. מזל שכולם חגרו חגורה. כולם, רק לא ההוגה הגולה, שאף הקדימה, ונמאכה כולה. אוי. צילה וגילה מהססות. מה לעשות? מה לעשות? הן לא יודעות אם לצחוק, או איך להגיד, או איך להגיד, או איך להגיד, או איך להגיד, או אם להגיד, או אם להגיד, איך באים ליום הולדת בידיים ריקות! החייל הצעיר, שרור במצוקה, חבלו ממש על כל דקה. הזקן נענח. פעולה נוסע�� קשה. התשחו לה. ספא חדשה. הנהרה המלטפת את הקלבלב. חבל כל כך לוותר עליו. במכונית מתפשט ריח מתוק. הקלבלב נובח. החייל פורץ בצחוק. איזה יופי של הרפתקה! נתקנו בפקק עם הוגה מתוקה. מה נעשה בהוגה המאוחה? איך נביא אותה לבעלת השמחה? לא נביא, לא נאכל. מה נעשה? נאכל. נהרה וחייל ואיש זקן. רוצים לטעום? כן, כן, כן. צילה נותנת לכל אחד חתיכה. וגילה יוצאת וממשיכה במלאכה. מחלקת לכל הנהגים בתור. גם מלפנים וגם מאחור. בבקשה, תתכבדו! לא להתבייש. הנחדה שלנו היום בת שש. היום ההיתה הוגה מתוקה. במכונית נשארה רק תבנית ריקה. אבל כל הנהגים בכביש מרוחים בשוקולד ובהמון חיוכים. מותק של פקק, רוב תודות. סבתות, אתן מאוד נחמדות. שוב נוסעת המכונית. לצילה וגילה יש תוכנית. הן מב��אות את החייל לביתו, אותו ואת התרמיל שאיתו. קונות מהזקן את כל התותים. נשארים לו שני סלים פשוטים. ואת הכלב לב, לוקחות בכמדה. מתנת יום הולדת לנחדה. סוף סוף הן מגיעות לאבי גיל המתוקה. כבר שעות היא מחכה. ומה מביאות האורחות לחגיגה? כלב לב חום במקום הוגה. אבי גיל צוחקת ומזמרת. זאת מתנה ממש נהדרת. סבתות שתיים, סבתותיים, צילה וגילה הן מפה. כמה טוב איתכן לשבת, את שתייכן אני אוהבת. והכלב לב, מה אכפת לו? עושה פיפי על השטיח. אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי. תוצח, תוצח, תוצח, תוצח, תוצח. מה הדבר כזה? ‫יום הולדת, יום הולדת. ‫הוא פה ממש קרוב. ‫אמרו לי שראו אותו אצלנו ברחוב. ‫יום הולדת, יום הולדת. ‫עוד רגע, הוא כבר כאן. ‫אולי עולה עכשיו ‫המדרגות של הבניין? ‫אולי עולה עכשיו ‫המדרגות של הבניין? ‫יום הולדת, יום הולדת. ‫הוא פה ממש קרוב. ‫אמרו לי שראו אותו אצלנו ברח��ב. ‫יום הולדת, יום הולדת. ‫עוד רגע, הוא כבר כאן. ‫אולי עולה עכשיו ‫המדרגות של הבניין? ‫אולי עולה עכשיו ‫המדרגות של הבניין? ‫יום הולדת, יום הולדת. ‫הרים של מטנות. ‫יום הולדת, יום הולדת. ‫הידיים מוכנות. ‫כחי כאילו שיגיע, ‫חלפה בדיוק שנה. ‫והנה הוא דורר לחן, רחוב, על מנגינה. ‫והנה הוא דורר לחן, רחוב, על מנגינה. ‫יום הולדת, יום הולדת. ‫הוא פה ממש קרוב. ‫אמרו לי שראו אותו אצלנו ברחוב. ‫יום הולדת, יום הולדת. ‫בואו, רגע, הוא כבר כאן. ‫אולי עולה עכשיו ‫במדרגות של הבניין. ‫אולי עולה עכשיו ‫במדרגות של הבניין. ‫יום הולדת, יום הולדת. ‫אפיר בבלונים. ‫יום הולדת, יום הולדת. ‫מתוך העננים. ‫תכף ייבדח ‫מרבול של סוגריות. ‫בכל מה שעוד לא קרה היום ‫יכול לקרות. ‫בכל מה שעוד לא קרה היום ‫יכול לקרות. ‫דידי, יש לי משהו ‫לכבוד יום ההולדת שלך. ‫אבל הוא מחר. ‫אז מה, יש לי את זה ‫בשבילך כבר היום. ‫מה זה? ‫מילה. ‫מילה? איזה מילה? ‫מתנה. ‫זו המילה שיש לי בשבילך היום. ‫מחר תקבל גם מתנה באמת. ‫מעולה. אני אוהב מתנות. ‫איזו מתנה הכי טובה ‫קיבלת בחיים? ‫מתנה. ‫איזו מתנה הכי טובה קיבלת בחיים? ‫את שלג, הכלבלב שלי. ‫את שלג? ‫-כן, שלג, הוא חבר טוב עד היום. ‫אתם עוד לא ישנים? ‫-כמעט ישנים. ‫בגלל המחשבות? ‫-בגלל הסיפור. ‫אנחנו רוצים עוד סיפור. ‫טוב, אבל אחרון זה די. ‫אפילו שמחר יום הולדת. ‫בוקר טוב, גדליהו. ‫סיפור בחרוזים. ‫כתבה שלומית כהן אסיף. ‫ברחוב החנויות, בסוף השכונה, ‫לאדון גדליהו יש מקולת קטנה. ‫פעמונים בדלת רועדים בקצה, ‫גלין גלן לנכנס, גלין גלן ליוצא. ‫כל בוקר שואל גדליהו, ‫מה שלומך עולם? ‫תחלת? שמש אור? ‫יום של חום היום? או יום של קור? ‫מהם קור היום? מהם קור? ‫בודק ומדפים, מזיז ומנקה, ‫מביט לכאן, מביט לשם, ומחכה. ‫אף אחד לא נכנס לקנות עדיין. ‫אף אחד לא נכנס לקנות עדיין. ‫מתנמנם הוא וחולם בינתיים. ‫תרנגולת במגפיים מקרקרת בריצה. ‫שואל גדליהו, ‫גברת ריקו, אולי תקני ביצה? ‫עונה התרנגולת. ‫אין זה על הצה, אני הטלתי את הביצה. ‫היא תטריה, היא מיוחדת. ‫זו ביצה לאוגת יום הולדת. ‫ואל תמכור לי מה שלא לחוץ, ‫רק יצאתי לטיול. ‫העולם הוא אוגה נהדרת, ‫שרתי כל הדרך מן הלול. ‫מטופף גדליהו על הברכיים. ‫הייתה פה תרנגולת במגפיים? ‫עכשיו אין. ‫איך היא נעלמה לי מן העין? ‫בחלון צרצר, מנטר ושר. ‫תרנגולת במגפיים, מחר בסנדלים. ‫חשוב לאן רצים, לא חשוב בנועלים. ‫למקולת עז נכנסת. ‫לראשה מתפחת, פועה אליו בנחת. ‫גברת מה, איזה בוקר ענן. ‫תראי, אולי תקני חלב טרי? ‫אדון, איך אתה ממז? ‫למכור חלב לאז? ‫החלב שלי הוא גם קצפת, גם גבינה. ‫לאוגת יום הולדת, הן שיר ומנגינה. ‫ואל תמכור לי מה שלא נחוץ, ‫בחיוך קריצ��. ‫שאל אותי מה לבן יותר, ‫חלב או חלבון של ביצה? ‫מתופף גדליהו על הכרס. ‫הייתה פה עז אורחת, לראשה מתפחת, ‫עכשיו עין. ‫איך היא נעלמה לי מן העין? ‫בחלון צרצר מנטר ושר. ‫לא חשוב אם כאבה או מתפחת, ‫חשוב, חשוב, חשוב, ‫מה חושב הראש מתחת. ‫שומע גדליהו זום זים ומשק כנפיים. ‫זו דבורה קטנה, מרכיבה משקפיים. ‫גברת זום, יש לי דבש מן הכברת. ‫אולי תקני צנצנת עם קישוט וסרט? ‫זום וזים, אדון, אתה מגזים ממש, ‫לא מוכרים לדבורים דבש. ‫נופת צוף שלי בצבע אור ירח, ‫באוגת יום הולדת הוא מתערך. ‫ואל תמכור לי מה שלא נחוץ, ‫בכל מפציר, בכל נרגש. ‫שאל אם זה יום של עוקץ או יום של דבש. ‫נגמר הריקוד, נגמר הזמזום, ‫מפזם גדליהו בפרצוף רדום. ‫הייתה פה דבורה עם משקפיים, ‫עכשיו עין, איך היא נעלמה לי מן העין? ‫בחלון, צרצר מנטר ושר. ‫לא חשוב מה רואים במשקפיים, ‫חשוב, חשוב, חשוב, ‫מה חולמים כשעו��מים עיניים. ‫גלינגלן מצלצלים פעמונים בדלת. ‫גדליהו את עיניו בוקח, ‫חלומו בעף פורח. ‫בוקר טוב, גדליהו. ‫-בוקר טוב, גדליהו. ‫מברכים אמא וילד, עונה הוא. ‫-בוקר אור התחלת. ‫מספרת אמא לגדליהו, ‫יום גדול היום, תודה לאל. ‫וגת יום הולדת אני אופה למיכאל. ‫הידעד, הידעד. ‫-גדליהו מוחק הפיים. ‫אלף מזל טוב ועוד אלפיים. ‫-תודה. ‫מיכאל מתרגש. ‫-הלכתי לישון בן ארבע ‫והתעוררתי בן חמש. ‫-נהנהן, גדליהו. ‫נם ונים, נם נים, ‫הרבה דברים קורים כשישנים. ‫לרגע קט נמנמתי פה במקולת, ‫מיד רקדו איזה דבורה ותרנגולת. ‫מיכאל מחפש פה ושם. ‫קרקור, זמזום, פאייה. ‫ואמא קונה מה שנה חוץ. ‫הוא משלמת על הכניעה. ‫מיכאל אומר לאמא, ‫תכיני לי את ההוגה ‫הכי גבוהה בעולם. ‫כדי לנשוף על הנרות, ‫את תפס על הסולם. ‫במקולת של גדליהו הפעמונים רועדים. ‫מיכאל ואמא מגדליהו נפרדים. ‫אומרים תודה, אומרים שלום. ‫ובסל, ביצים, חלב, תבש וחלום. ‫תדי, מה אתה הכי אוהב ביום הולדת? ‫-מתנות. ואת? ‫אני לא יודעת מה, אחי. ‫יש המון דברים שאני אוהבת ביום הולדת. ‫כמו מה? ‫-עזר פרחים לראש, ‫השירי יום הולדת, ‫מסיבת יום הולדת, ‫יום הולדת בהפתעה, ‫כי אני אוהבת להיות מופתעת, ‫וחברים ומשפחה, ולהתלבש יפה, ‫להתלבש יפה, והוגת יום הולדת. ‫נרות וקישוטים. ‫-נכון, יהיו נרות וקישוטים. ‫את הפרק הזה יצרו דידי, ‫שחר וירדן בר כוכבה, ‫אבקה מוזיקלית ונגינה, ‫טל בל חרוביץ'. ‫משתתפים אפרת אביב, תומר שרון, ‫יובל סגל והילדים, ‫בן אלונה, אמילי ועדן, ‫מעברים שחר סטנר, ‫הפקה בפועל, הינת פסר, ‫הופק עבור, תאן, כאן, ‫תאגיד השידור הישראלי, ‫בשיתוף קרן גרינספון, ‫הרשימה מלאה של הקרדיטים ‫באתר התאגיד. ‫תכל'ס, אנשים זה לא תמיד פשוט, ‫אבל מי שמבין אנשים ‫מתקדם מהר יותר. ‫פסיכולוגיה, משאבי אנוש, ק��מינולוגיה. ‫במכללה האקדמית נתניה ‫לומדים תואר במדעי ההתנהגות ‫ומבינים אנשים באמת. ‫תכל'ס, מבינים אנשים ומתקדמים. ‫המכללה האקדמית נתניה.