הוֹד רוֹמְמוּתוֹ

היי, כאן תמיר מנדובסקי, מתחבר לספר השקעות להצלנים ובפודכסט השקעות להצלנים. אתם יודעים מה לעשות של השקעות להצלנים? אני באמת שואל, אתם יודעים מה לעשות של השקעות להצלנים? כי האמת שלי אין מושג כל כך. אני פשוט מגיש תוכן פיננסי בחינם ואנשים כנראה אוהבים לשמוע את זה כי אף אחד מעולם לא לימד אותם את זה. היכנסו עכשיו לפודקאסט השקעות להצלנים בספוטיפיי והאזינו לפודקאסט ששינה את חייהם של עשרות אלפים. היום קמנו בבוקר, יחתכתם שיניים, יצאתי לדרך, באופניים, ראיתי אותך, בקיוסק של אפרים, חתכנו סלט, בצהריים, שתפתם ידיים, והופ, כבר בן ארבעים. השמש כבר נעמה, זרח כוכב ראשון, ירדן ודידי בפיג'מה, עכשיו הולכים לישון. רגע, קודם סיפור. ירדן ודידי בפיג'מה, קודם סיפור, הולכים לישון. סיפורים מתוך ספריית פיג'מה, שם הפרק הודו ממותו. הודו ממותו? תארי לך שהיו קוראים לי הודו ממותו דידי. מה היה קורה אז? אז הייתי הודו ממותי, וכולם היו מכבדים אותי, והייתי עושה מה שאני רוצה. מה למשל? הייתי בונה ארמון, ענק, שבתוכו יש חדר ענק, שבתוכו יש יער ענק, שבתוכו יש קוף, שטפיות ופיל. מה אתה התרוצה? שיהיו לי את כל הספרים בעולם, ושאני אוכל כל היום רק לשמוע סיפורים, מהבוקר עד הלילה, בלי לעשות שום דבר אחר. וגם אחת קרן. דידי וירדן. אנחנו לא דידי וירדן. אז מי אתם? אנחנו הודו ממותם, ואנחנו רוצים לשמוע סיפור. בסדר, הודו ממותם, אבל אחר כך לישון. הממלכה הקטנטנה הייתה באמת קטנה. יש אומרים שהייתה הממלכה הקטנה ביותר בעולם. ומכל קצווי תבל היו מגיעים מבקרים מתפעל מיופייה ומקטנותה. היא הייתה קצרה כל כך, שכשהמלך ויועצו החכם רצו לשחק בצלחת מעופפת, הם נאלצו לעבור את הגבול המדינות השכנות כדי שיוכלו להתמסר. היא הייתה קצרה כל כך, שפעם כשנסחף אליה בטעות לוויתן מבולבל, הוא כיסה את הממלכה לכל אורכה, והזנב שלו נשאר בחוץ. והיא הייתה קטנה כל כך, שבכל הממלכה כולה הייתה רק עורבה אחת. והעורבה הזאת הייתה זעירה כל כך, שהיה יכול לגור בה רק סוס פוני אחד. וסוס הפוני הזה היה פצפון כל כך, שרק מלך נמוך ורזה במיוחד היה יכול לרכוב עליו. עד כדי כך הייתה קטנה הממלכה. המלך טוב הלב של הממלכה והיועצו החכם גרו בארמון קטן ונעים. לא רחוק מהם, בשתי ביקטות עץ צמודות, גרו שני פשוטי עם ועבדו יחד בשדות התות. עד שיום אחד בא לביקור בממלכה, עלמה פרועת שיער וחייכנית. ואחד מפשוטי העם התאהב בה. אהבתו הובילה אותו אחרי חיוכה המקסים לארץ מולדתה. ממלכה פעוטה גם כן, אך בכל זאת גדולה יותר. ומאז חייו של פשוט העם האחרון הפכו לעצובים. הוא עדיין המשיך לחגוג את כל חגי הממלכה ולהראיה בכל כוחו כשהמלך ופעמלייתו הפצפונת היו רוכבים בשביליה. הוא עדיין הקפיד לשלם בזמן את ניסיו הזערורים ולחשוב בכל לילה לפני שנרדם איזה בר מזל הוא שזכה להיות נתן. ובכל לילה לפני שנרדם איזה בר מזל הוא שזכה להיות נתן של ממלכה קטנה וחמימה כזו שבה מושל מלך נפלא כל כך. ובכל פעם שהמלך ויועצו החכם היו חוזרים לארמון והשער היה נסגר אחריהם הוא הרגיש משאב רוח צונן שחדר לעצמותיו ומילא את עיניו בדמעות חמימות. לא קל להיות לבד. ואחרי שנה ארוכה ומלאת געגועים ביקש הנתין היחיד של הממלכה הקטנתנה רשות ממלכו לנסוע ולבקר את חברו הנתין האחר שעזב ובינתיים הפך לאב. היועץ התלבט מעט אבל המלך טוב הלב היה נחוש בדעתו לאשרת בקשתו של נתינו היחיד. כי הוא באמת היה נתין נהדר, חרוץ, פשוט ונאמן ולמרות שהשתדל תמיד להשפיל את עיניו העצב שניבט מהן היה עמוק כל כך שאף אחד לא היה יכול להישאר עדיש לו אף אחד, אפילו לא מלך. הנתין האחרון של הממלכה הקטנתנה הרז מזוודה פצפונת השתחבה לפני מלכו ויצא לדרך לא לפני שיבטיח לשלוח בכל שבוע מכתב. ובאמת כבור שבוע הגיע מכתב ואליו הייתה מצורפת תמונה ובתמונה נראה הנתין האחרון מחיה חיוך גדול ומחזיק בזרועותיו תינוק קרח עם חיוך גדול לא פחות. במכתב הוא סיפר שחברו פשוט האם ואשתו הציעו לו להשגיח על תינוקם והנתין האחרון מהר להסכים כי הוא והתינוק באמת הסתדרו נהדר. הודעתו התקבלה ברגשות מעורבים. המלך ויועצו לא יכלו שלא לסמוח בשמחתו של נתינם האהוב שהעושר שוב ניבט מעיניו. אך לצד השמחה הגיעה ההבנה שבלי נתינים אין ממלכה ושעכשיו לא תהיה למלך ברירה אלא לוותר על קטרו. המלך יושב אל שולחנו והחל לנסח את החוק האחרון בספר החוקים חוק ביזור הממלכה. אבל לפני שהספיק לחתום עליו בחותם המלכותי התפרץ לחדר יועצו החכם ובפיו הצעה. הוא יתפטר מתפקידו כיועץ המלך יעזוב את הארמון ויעבור לגור באחת הבקטות של פשוטי העם. כך תוכל הממלכה להמשיך להתקיים. הפתרון לא היה מושלם שהרי למלך יהיה קשה למלוך בלי יועץ חכם לצידו. והיועץ יתגעגע כמובן למנעמי הארמון. אבל לשניהם היה ברור שטובת הממלכה עומדת מעל לכל. העבודה בשדות התות דווקא מצאה כן ב��יני היועץ שהפך לפשוט עם כמו גם החובה להריע ולנופף בדגלים בכל פעם שהמלך יצא לסייר במלכה. אבל הבדידות הייתה קשה יותר משדמיין. והוא מצא את עצמו לא פעם מתגעגע לארוחות הערב המשותפות עם המלך ולשיחות המרתקות שניהלו לפני שהפך לפשוט עם. ולא רחוק ממנו, מעבר לחומות הארמון גם המלך התגעגע לאותם דברים בדיוק. בבוקר יום הולדתו של המלך יום החג החשוב ביותר בממלכה עם טין הנתין החדש בפתח הארמון עם סלסילת פתיטי נייר וקריאת הערצה מוכנה מראש. אבל כשהשער נפתח ומצידו השני עמד פשוט עם שנראה בדיוק כמו המלך השתנתה קריאת הערצה לקריאת הפתעה. מאותו יום גר מי שהיה פעם המלך של הממלכה הקטנטנה בבקטעה צמודה לזו של יועצול לשעבר. שניהם עבדו יחד בסדות התות אכלו יחד את ערוכותיהם ודיברו בכל לילה שעות ארוכות. הארמון שנותר ריק הפך לאתר היסטורי ומדי פעם שהוא מגיעים מבקרים המלך לשעבר ויועצו לשעבר היו מובילים אותם בין חדרי הארמון ומספרים להם על המלך טוב הלב ועל היועץ החכם שפעם גרו בו. מעבר לים, מעבר לים התדעו ציפורים הדרך לשם מעבר לים במדינות הים שם יהיה יזק, שכחתי משמע. ובעיהי הזהב מעבר לים מתהלכים ענקים עם גדול ורם עם גדול ורם, עם ישר ותם ומלך הלב כמוהו לא פעם. גם מלך גנים מעבר לים ציפורי גן עדן מכאן אין עוד פעם. מעבר לים, מעבר לים התדעו ציפורים הדרך לשם התדעו ציפורים הדרך לשם דידי. היום אני לא סתם דידי. היום אני הוד רוממותו דידי. סליחה, סליחה, נכון. אז הוד רוממותו דידי. מה? אם אני הוד רוממותי ארדן, אני יכולה לצוות עליך? אני חושב שכן. אה, יופי. אז אני מצווה עליך. אבל תצווי משהו קל, לא משהו קשה. אני מצווה עליך. אבל אל תצווי עליי לעשות משהו שאני לא אוהב לעשות. טוב. אז אני מצווה עליך. זה בכלל לא כיף לצוות כשאתה כל הזמן אומר לי מה לצוות. אני רק אומר לך מה לא לצוות. את יכולה לצוות את כל השאר. אז אני מצווה עליך לשמוע איתי סיפור על נעלי הזהב של המלך. יש, אני אוהב את הציווי הזה. חה, ידעתי. בגלל זה ציוויתי אותו. נעלי הזהב של המלך איבדה נורית יובל לפני שנים רבות הייתה הירה קטנה ושמה חלם. הירה קטנה הייתה חלם אך מפורסמת בעולם כולו בחוכמתם של תושביה שהיו חכמים כולם מגדול ועד קטון. בימי קדם היה מלך בחלם. מפעם לפעם היה המלך נועל את נעליו ויוצא להסתובב בעיר. נעליים הם נעליים ואין הבדל גדול בין זוג אחד למשניהו. מי שנועל נעלי אור פשוטות אינו נבדל משאר האנשים ואי אפשר להרגיש בייחוס המיוחד שלו ולחלוק לו כבוד מלאכים. לא ייתכן שלא יכבדו את המלך שלנו חשבו החלמאים. מוכרחים לתת לו איזה סימן היכר כדי שהעוברים והשבים יראו שמלך עובר ברחוב ויחבדו אותו כערכו. מיד קינצו אספה גדולה שנמשכה שבעה ימים ושבעה לילות. והחליטו ש... המלך יצא לרחוב בנעליים של זהב! כל אחד יוכל להבחין בהם ולכבד את המלך כראוי לו. אספו החלמאים את כל התכשיטים של נשותיהם ובנותיהם והביאו אותם אל צורף הזהב. והוא התיח אותם ויצק מהם זוג נעליים הדורות. המלך נעל את נעלי הזהב ויצא לטייל ברחובות העיר. הכבישים בחלם הקדומה לא היו כבושים בזפת כמו בימינו ולפיכך היו מכוסים תמיד בוץ ורפש. אחרי צעידה קצרה התלכלכו נעלי הזהב ובוץ ושוב לא היה הבדל ביניהם ובין שאר הנעליים. האנשים לא יכלו להכיר שמלך הולך ביניהם ולא כיבדו אותו בכבוד מלאכים. בזיון שכזה אמרו החלמאים איך ייתכן שלא יכבדו את המלך שלנו? ליד כנסו אספה שנמשכה שבעה ימים ושבעה לילות והחליטו לטפור נעלי אור גדולות שאותן הנעל המלך מעל נעלי הזהב כדי להגן עליהן מן הבוץ והרפש. המלך נעל את נעלי הזהב ומעליהן את נעלי האור ויצא לטייל בעיר. נעלי האור הסתירו את ברק הזהב ולא היה אפשר להכיר יש מ��הו מיוחד מתחת לנעליים הרגילות שוב לא זיהו התושבים את המלך ולא כיבדו אותו כערכו. בושה וחלימה אמרו החלמאים אין נותנים כבוד למלך שלנו מוכרחים לפתור את הבעיה. גם הפעם כנסו אספה גדולה והחליטו לעסוק חורים גדולים בנעלי האור. דרך החורים יהיה אפשר לראות את הזהב ושוב ידעו כולם כי מלך עובר בחוצות העיר חלם ולא יקלו בראש. הסנדלר חתך חורים גדולים בנעלי האור והמלך נעל את הנעליים המחוררות על נעלי הזהב ויצא לטייל ברחובות המכוסים בוץ. אחרי צעדים אחדים סתם הרפש את החורים וגם כיסה את הנעל כולה ולא היה אפשר לזהות שום דבר מיוחד. מובן שאיש לא היה יכול לדעת שמלך מסתובב בעיר ולכבד אותו כיעוט. כבוד המלך כבודנו הצטערו התושבים מוכרחים למנוע את הזלזול וצריך לדאוג שהחורים בנעלי האור לא יסתמו בבוץ. אחרי אספה ארוכה הוחלט לסתום את החורים בטבן וקש כדי שלא יחדור בוץ. כיסה הטבן גם את ��עלי הזהב והבעיה לא נפטרה. או אז נערכה אספה כללית גדולה מכל האספות שהיו עד כה איש לא נהדר ונוחלט ש... המלך כיסה את נעלי הזהב בידיים בשעה שהוא מסתובב בעיר וכל אחד יוכל להכיר שמלך הוא. וכך היה. מני אז היה המלך של חלם מטייל בעיר לרגליו נעלי אור גדולות ובידיו נעלי זהב וכל העוברים והשבים רואים ויודעים הנה עובר המלך ברחוב! לילה טוב, ירדן ודידי. זאת אומרת, הודרו ממותם. לילה טוב! את חושבת שגם הודרו ממותם הולכים לישון כל ערב? אה, אם הם רוצים. מה הם סופרים כדי לירדן? לא יודעת. אולי אבנים יקרות. בטח יש להם כל כך הרבה אבנים יקרות שהם נרדמים לפני שהם מספיקים לספור חטא. אה, אולי. בטח יש להם כל כך הרבה אבנים יקרות שהם נרדמים לפני שהם מספיקים לספור חצי. אז גם אני אספור אבנים יקרות. אחת... שתיים... זה לא רעיון טוב. למה? כי אבנים יקרות זה מנצנץ, מסנבר, אני לא יכול לירדם ככה. אה, אז בוא נספור עננים, זה מרגיע. את חושבת שהודרו ממותם סופרים עננים? לא, הם סופרים מה שמתחשק להם. ו... גם אנחנו מה שמתחשק לנו. ו... ענן אחד... ענן שני... דומה לרנב. ענן שלישי... את הפרק הזה יצרו דידי, שחר וירדן בר כוכבה. דומה לשרביט. ענן רבי... אבקה מוזיקלית ונגינה, טל בל חרוביץ'. הוא קצת דומה לטבעת דואר, נכון? כן. משתתפים, עידן אלתרמן, ג'וי ריקר, ואבי גרייניק. והילדים, בן אחום, ועלון אמור. ענן חמישי... דומה לקטר. מעברים, שחר סיטנר. הפקה בפועל, היינת פסר. הופק עבור, תן, כאן, תגיד השידור, הישראל. בשיתוף, קרן גרינספון. הרשימה מלאה של הקרדיטים, באתר התאגיד. ענן שישי... ענן שישי... לא תאמינו כמה זה פשוט. בואו איתי ללמוד איך משקיעים במדדי מניות עולמיים, בדרך הפשוטה והאחראית ביותר. חפשו עכשיו, יד ביד, בג'ונגל הפיננסי.