דָּנָה מְטַיֶּלֶת בְּגוּף הָאָדָם

דָּנָה, יַלְדָּה סַקְרָנִית וַחֲכָמָה, יוֹצֵאת לְמַסָּע מוּפְלָא בְּתוֹךְ גּוּף הָאָדָם. בְּכָל פֶּרֶק הִיא מְגַלָּה אֵיךְ הַגּוּף עוֹבֵד — לָמָּה הַלֵּב פּוֹעֵם מַהֵר כְּשֶׁמִּתְרַגְּשִׁים, וּמָה קוֹרֶה בִּפְנִים. בְּשִׁיתּוּף בֵּית הַחוֹלִים דָּנָה-דוּאֵק.